דלג על פקודות של רצועת הכלים דלג לתוכן ראשי
רישום לחינוך
גלריית תמונות
הרשמה לדיוור

​שמה של "יקנעם"

שמה של יקנעם נזכר לראשונה בתנ"ך. הייתה זו כפי הנראה, אחת הערים הכנעניות שנכבשו במסעות הכיבוש של יהושוע בן נון, את הארץ.

בספר יהושע, פרק י"ב פס' ט' – כ"ד , מובאים באופן פרטני שמותיהן של שלושים ואחת הערים שכבש יהושע ושם, בפסוק כ"ב נאמר:

"ומלך יקנעם לכרמל – אחד" .

מאוחר יותר, כאשר כיבוש הארץ הושלם ברובו הגדול ומתחילה חלוקת נחלות השבטים השונים, נקבע כי יקנעם או מה שנותר ממנה לאחר כיבושה בידי יהושע תהיה נחלת שבט זבולון, שבברכת יעקב לבניו נאמר אודותיו,

" זבולון לחוף ימים ישכון" .

בפרק י"ט פס' י"א נאמר על נחלת בני זבולון,

"ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל נחל אשר על פני יקנעם"

נחל יקנעם היה אם כן הגבול הדרומי של נחלת זבולון ובני השבט גרו באזור. בחפירות ארכיאולוגיות, שנערכו באזור על ידי החוג לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, נתגלה תל, שחלש ככל הנראה על אחת הדרכים הראשיות בין חוף הים הפיניקי דאז, לבין השומרון המשגשג והמבוצר.
באזור נתגלו בין השאר גם מתקני מים, ממגורות ומערות קבורה המפוזרות בין הגבעות.
ככל הנראה החיים באזור זה בתקופות הקדומות, הכנענית וגם זו שבאה אחריה – היו תוססים ורבי גיוון בעשייה. עדויות אלו על קיומו של יישוב, המצויות בתל ובסביבותיו – אכן מוכיחות זאת.
קישורים נוספים